הספר הזה הפתיע אותי בצורה הטובה ביותר. “אמונה, תקווה וחוסן” הוא לא רק ספר זיכרונות, אלא נראה כמו פיסת היסטוריה המסופרת דרך עיניו של מישהו שחווה את זה בפועל. מייקל שפיגל משתף אותנו בחייו בפירוט רב ובכנות כזו, שאי אפשר שלא להרגיש מחובר לחייו בצורה כזו או אחרת.
מה שאני חושב שאהבתי ביותר בספר הזה הוא שהוא לא רק עוסק במאבק אישי, אלא גם נושא מסר כה עוצמתי של תקווה וחוסן. דרך כל המאבקים הבלתי נתפסים שהחיים הציגו בפניו בגיל כה צעיר, המחבר ממשיך ליצור חיים של תקווה, נחישות ומחויבות לשרת אחרים ולחשוב על מקומו בחיים. זה גם מעורר ענווה וגם מרומם לקרוא את המסע שלו.
מקריאת “אמונה, תקווה וחוסן” עד סופו, אני מרגיש שגיליתי כבוד עצום לסופר ולמסע חייו. זוהי תזכורת עוצמתית לכך שגם בתקופות האפלות ביותר בחיים, הרוח האנושית מסוגלת להתמיד ולשגשג דרכן.
אברהם קליין
One Response
Abraham,
Thank you for your inspiring comment about my book.
I am glad that you appreciated it